אודות עדי ז'ל
 
הרשמה לתחרות
 
קרן עדי
 
פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב
 
תערוכות
 
פרסומים
 
פרוייקטים נוספים
 
צור קשר
 
חדשות
 
עמוד הבית    English
 
רחל מוזס
פרטים על היצירה

שם היצירה: צלחות להפרדה בין מאכלי בשר לחלב
שנות היצירה: 1995 - 1998
ממדי היצירה: שש צלחות, 26.5 ס"מ או 28 ס"מ קוטר כל אחת
חומרים: דאקל על צלחות פורצלן וקרמיקה

הצהרת האמן

עבודתי מורכבת משלוש מערכות של צלחות המיועדות לשמירת הריטואל היהודי של הפרדה בין חלב ובשר, ובעת ובעונה אחת הן מהוות פירוש אישי, חזותי וביקורתי על חוקי הכשרות (הפרדה בין בשר וחלב, דיני שחיטה, מאכלות אסורים). הצלחות בודקות ומציגות שאלות לגבי מושג הכשרות, שאותו אני רואה כמטפורה לדיון בכלל על המותר והאסור ביהדות, והן משקפות את יחסי שלי ליהדות (גדלתי בבית שומר מצוות), שהינו יחס של משיכה-דחייה ואהבה-שנאה כלפי המצוות. אמביוולנטיות זו מתבטאת בדחף להתייחס אל הטאבו ולהתמודד עמו, שכן הטאבו הוא לדידי החומר הטעון ביותר, והוא מלווה בפחד מעבירה ומעונש. שמתי את הטאבו "על השולחן", אולם בעיצוב מנומס. הפירוש שלי לחוקי הכשרות, המופיע על גבי הצלחות השונות, מוצאו "מן המטבח". פירושים דתיים שנתנו נשים לאורך ההיסטוריה היהודית, ואף בימינו שלנו, כמעט ולא הצליחו להיכלל בדיון הרבני, אשר התרחש במסגרת המסורתית של בית המדרש, שאליו לא הורשו הנשים להיכנס.
סט הצלחות "הסרטן והחזיר", דן בתחושת הטרור הקיימת אצל דתיים רבים אל מול פני החיות הטמאות המצוינות במקרא. המקרא אוסר רק על אכילת בעלי חיים אלה או על נגיעה בנבלתם, אך הפחד מהם חרג הרבה מעבר לאיסור המקראי, עד שבקרב הקהילה החרדית, למשל, כל ייצוג מילולי או ויזואלי של חיה טמאה מעורר פחד מעבירה. בסט "החזיר והסרטן" אינני מציעה לאכול את בשרן של חיות לא כשרות, אלא דרך כשרה ל"אכילת" בשר של חיה טמאה כחזיר או סרטן ים. "פלירטוט" בלבד עם העבירה, משחק עם גבולות החוק ללא הפרתו, מצליח להימנע מאיום על המבנה החברתי-אתי של הקהילה ההלכתית שאליה אני פונה בסט הצלחות הזה. אני מתייחסת באמצעותו גם לכמיהה לעבירה ולהילה הקיימת סביב לאיסור. ברגע שהחוק חל, מתחיל הרצון לעבור עליו. החוק נחווה כמחסום, כסגירה קלאסטרופובית. על ידי אכילה-חוויה אמפירית מתוך צלחות מאוירות בתמונה של חיה טמאה, יתאפשר לקהל הדתי להתמודד עם פחדיו מן העבירה, מעשה היכול לתפקד כתרפיה בהלם. הצעה זו להתמודדות ולהתגברות על פחד מן העבירה מבטאת גם את התהליך שעברתי אני.
סט הצלחות "לפני ואחרי" מבטא ומתאר את היסודות הדיכוטומיים של חלב ובשר: נתינת חיים והזנה מול נטילת חיים והריגה; זרימה איטית של הנקה לעומת שחיטה מהירה ופתאומית; הרמוניה ושלווה מכאן וכאב מכאן; שלום ופציפיזם מכאן ואלימות מכאן; פסטורליה לעומת אנטומיה ופצע פתוח; ספירת החסד (רחמים) אל מול ספירת הדין (משפט). הדיכוטומיה האחרונה נמצאה לי בספר הזוהר. בכל אדם קיימים שני היסודות, היסוד הפציפיסטי/פסיבי (המסומל בחלב) והיסוד האלים/אקטיבי (המסומל בבשר). שני היסודות נחוצים לו לאדם. לאחר אכילת חלב ובשר נעכלים יסודות אלה בגוף כשתי אנרגיות הפוכות. לפי אותו פירוש, צריכת בשר וחלב בנפרד, מאפשרת ספיגה אופטימאלית של שתי האנרגיות בגוף.
סט הצלחות "שמיים חלבי/בשרי" דן בהפרדה בין בשר וחלב, דרך תיאור אסוציאטיבי של שתי האטמוספרות (תרתי משמע) ההפוכות של בשר וחלב.

@זכויות יוצרים ומדגמים רשומים בישראל - רחל מוזס

Powered by POENTA - leading e-business solutions    All Rights Reserved to The Adi Foundation    Copyright © 2006