שם היצירה: חלל של קדושה בבית אמי ואבי (רמת השרון 1942 - 1952)

להוריי, דבורה ואהרון זמורה ז"ל, נולדו במושבה ברמת השרון ארבעה ילדים בשנים 1938 - 1944. בגלל מלחמת העולם השניה נפסק יצוא התפוזים והוריי פינו חדר אחד מהשניים שהיו בבית לחנות גלנטריה וצעצועים. כל השבוע חנות ובשבת – חלל של קדושה! בכל יום שישי וערב חג במשך עשר שנים, אבא פינה את הסחורה מהשולחן הגדול שעמד במרכז החדר וכן את הסחורה שהייתה מונחת על הספה וחלקה מסביב. הכל נארז, נקשר והוסתר. הסחורה בארונות כוסתה בוילונות. רק ארון הספרים ותשמישי הקדושה – שהיה מכוסה בכל ימות החול - הוסר כיסויו ונתגלה ב"הדרו". השולחן כוסה במפה לבנה, מעומלנת ומגוהצת. מסביבו כסאות, ועליו נערכו שלוש סעודות. מי שאוכל שלוש סעודות בשבת, מגיע לגן עדן – אומרים חז"ל. בשבילנו הסעודות עצמן היו גן עדן: אמא בישלה על פרימוס ופתיליה דגים (ששטו באמבטיה ביום חמישי), עוף (שנלקח מהלול) ולפתן. כל אלה רק אחת לשבוע - לכבוד שבת - וכמובן חלות ויין. והיו קידוש וזמירות וברכת המזון ולימוד פרשת השבוע. והחנות – פשוט לא הייתה! ורק אחרי ההבדלה אבא החזיר את החנות למקומה. כך מידי שבוע בשבוע ולפני החגים וליל הסדר, במשך עשר שנים, עד שהחנות הועברה למבנה הלול שבחצר. כמובן שהמשכנו לקדש ולאכול ולזמר ולברך בחדר בכל שבת כמקודם, אך ללא הכנה קפדנית כל כך של חלל הקדושה.