אודות עדי ז'ל
 
הרשמה לתחרות
 
קרן עדי
 
פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב
 
תערוכות
 
פרסומים
 
פרוייקטים נוספים
 
צור קשר
 
חדשות
 
עמוד הבית    English
 
עילית אזולאי
פרטים על היצירה

שם היצירה: אמנון ותמר
שנת היצירה: 2001
מימדים: 120X70 ס"מ
הדפסת כסף

הצהרת האמן

היצירה מסתמכת על סיפורו של שלום עליכם, סיפור המבוסס על הסיפור המקראי אודות אמנון ותמר (שמואל-ב, פרק יג). בסיפורו של שלום עליכם הופך סיפורם של אמנון ותמר לסיפור אהבה דרמאטי ומופלא, הכתוב ביידיש בשפתו העשירה והמיוחדת של הסופר. הסיפור נכתב כסצינה במחזה, ובו דו-שיח קצר בין אמנון ותמר. במחזה קמה תמר בבוקרו של יום ורואה מחלון חדרה עלה הנושר מן העץ. מראה זה מוביל אותה להכרה, כי לכל דבר יש סוף, וכי המוות קיים בעולם. אמנון רואה את הבעת העצבות בפניה ושואל למקורה. תמר מסבירה בבהלה כי נוכחה שלסיפור אהבתם יהיה קץ ביום מן הימים, וכי זה עתה קלטה את דבר קיומו של המוות בבריאה. אמנון מנסה לנחם את תמר בהסבירו כי הסוף הוא חלק מתנועת החיים, אך לא עולה בידו לנחמה. תמר טוענת כי לא תוכל לשאת את החיים עם הכרת הקץ שבהם. כפתרון, מציע אמנון מוות משותף, מתוך ההנחה שחיי הנצח יחכו לשניהם לאחר מותם, אולם אמנון מוסיף ומתריע, כי רק האמונה בחיי נצח תזכה את המאמין בחיים ללא קץ. על אף פקפוקה בחיי נצח נעתרת תמר ומסכימה. שניהם נוטלים יחדיו את חייהם ונופלים זה על גבי זה. מייד לאחר מותם פוגעת קרן אור הנצח באמנון וליבו המאמין חוזר לחיים, אך הוא מוצא כי על לבו שחזר לפעום מונחת יד אישה מתה, שלבה היה מלא ספק, וכך מצא אמנון את מותו בשנית. שלום עליכם עוסק בסיפוריו הקצרים רבות באמונתו של האדם וביחס היהודי אל השכר והעונש. בשנת 2001 בחנתי בעבודתי את הקשר שבין צילום ואמנות לבין תרבות יידיש, שאליה התוודעתי בעיקר במסגרת מפגשים שעסקו בתרבות זו כביטויה באמנויות כגון ספרות, שירה ותיאטרון. כאן פגשתי את יצירותיהם של י"ל פרץ ושל שלום עליכם, ואט אט התחלתי לשלב ביצירתי האישית את החוויה המעשירה שחוויתי דרך קריאתם, ומתוכה יצאתי לצלם. בה בעת עבדתי כמדריכת צילום עם קבוצת נערים ונערות מבית הספר "אילנות", אשר סבלו משיתוק מוחין. במסגרת זו הקמתי מעבדת צילום ופיתוח, והתחלתי בהוראת יסודות תורת הצילום והפיתוח בשחור-לבן לאותה קבוצה. "אמנון ותמר" המצולמים בתמונה הם נער שהיה פעיל בקבוצה ואחת מאורחות המקום. אותו נער, "אמנון", היה בעל סקרנות חסרת שובע לצילום. בכל פעם שביקרו בבית אנשים מן החוץ, ביקש הנער להצטלם עם הנשים שביניהם. באופן קבוע ובצורה מודעת היה נעמד מול המצלמה ברצינות ובנחישות, מכוון אליו את התאורה בזווית הנוחה לו, מישיר מבט ומבקש להצטלם. אותה תמונה הפכה עבורי לתמונתם של "אמנון ותמר". בתמונה מסמלים אמנון ותמר את הקשר והניגוד הקיימים בין אור וחושך, חיים ומוות, קדושה וחטא, שכר ועונש, טומאה וטוהרה – מושגים שבהם דנה היהדות בכלל וספרות יידיש בפרט. הניגוד הקונטרסטי בצילום בין שחור ללבן, וההפרדה המוחלטת של הדמויות מן הרקע, אשר מחזקים את המיקוד בדמויות, הופכים בכך את הזוג המצולם להיות "אמנון ותמר". תמונה זו הפכה להיות לגביי תמונת מפתח לסדרה ארוכה של צילומים, העוסקת ודנה בקשר שבין תרבות יידיש – המביאה עימה את ניחוחות היהדות הגלותית, את הכתיבה הדאדאיסטית באופייה, המתייחסת לחיים בפשטות – לבין הצילום והאמנות במציאות הישראלית היום, אשר דומה כי היא מחפשת את שורשיה ובה בעת עוצמת עין אל מול אותה מורשת יהודית ותרבותית מופלאה, אשר נראה שרק מעטים מכירים אותה כיום.

Powered by POENTA - leading e-business solutions    All Rights Reserved to The Adi Foundation    Copyright © 2006