אודות עדי ז'ל
 
הרשמה לתחרות
 
קרן עדי
 
פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב
 
תערוכות
 
פרסומים
 
פרוייקטים נוספים
 
צור קשר
 
חדשות
 
עמוד הבית    English
 
סוזנה יאנינה
פרטים על היצירה

שם היצירה: בית כנסת
שנת היצירה: 1999 - 2003
מימדים: שבעה אובייקטים צילומיים, 24.5X35X0.5 ס"מ כל אחד
וידיאו סטילס בעיבוד דיגיטלי

הצהרת האמן

עבודתי הינה סדרה המורכבת משבעה תצלומים, שבהם נראה חלל פנימי שרוי בערפל של בית כנסת בן המאה הי"ט בטרנאבה. בית הכנסת הזה אינו ממלא יותר כל ייעוד דתי. שוכן בו מוזיאון קטן לתרבות יהודית, המנוהל על ידי הקהילה היהודית המקומית. פריטי התצוגות נשמרים בארונות זכוכית המצויים באולם, וחללו משמש גם הוא לתצוגת אמנות, עם דגש המושם על ארועים ומיצגים אמנותיים הקשורים לתולדותיו של המקום. בשנת 1999 הוזמנתי לטרנאבה כדי לערוך מיצב עכשווי בחללו של בית הכנסת. פנים בית הכנסת הוצף בערפל לבן מלאכותי; ארונות הזכוכית המוזיאליים, ובהם פריטי היודאיקה, כוסו ביריעות פלסטיק שקופות למחצה כדי להגן עליהם מפני מגע הערפל. רעיון חזותי זה – ההגנה על הפריטים המייצגים את המסורת, הדת והתרבות היהודית – היה חלק חשוב במיצב. תיעדתי את החלל הערפילי בווידיאו. סדרת התצלומים "בית כנסת" הוכנה בשנת 2003 מתמונות סטילס שנבחרו מתוך עבודת התיעוד, עברו עיבוד דיגיטלי וחוברו יחד לכדי סדרה אחת של אובייקטים צילומיים. בחלל בית הכנסת, הלוט בערפל, יוצר אור חיוור ניגוד לארכיטקטורה מצועפת אך ניתנת עדיין לזיהוי. הערפל משרה על בית הכנסת אווירה כמעט מיסטית של נהרה, שמשמעותה הסמלית והמטאפורית מועצמת בשל הארכיטקטורה. הערפל מנכיח את האור המשונה, החודר פנימה דרך החלונות רבי העיטורים; קרניו מתפזרות בחלל, וכך הוא מבליט את החומריות של הסגנון האדריכלי ההיסטורי, שפרטיו הולכים ומיטשטשים. עקבות הדימויים שופעי האור של פנים בית הכנסת – חלונותיו הייחודיים, עמודי העץ המגולפים, הארונות בגון החלב שצללי התצוגות מסתננים דרכם – מאיירים את ההיסטוריה כשורה של דימויים עמומים, ומעלים על הדעת מנהגים דתיים מימים עברו, שהאנרגיה הטבועה בהם עדיין פורטת על מיתרי נפשו של הצופה בן ימינו. מראה-הדמדומים של המבנה הארכיטקטוני וארונות התצוגה של המוזיאון היהודי מציב את בית הכנסת עצמו כנושא המרכזי של העבודה ושל המסר שהיא מבקשת להעביר. בית הכנסת הוא גיבור היצירה. בניגוד החזותי שבין אור כהוי לחומר לא-ממוקד, מסמלת העבודה "בית כנסת" את טשטוש הסימנים, עקבות העבר, היקלשות הזיכרון: זוהי מטאפורה להתנדפות, להימחות ולמעבר הזמן. בהקשר של שפת האמנות העכשווית סופחת העבודה משמעויות נוספות. בהיותה חומרית ובלתי מוחשית גם יחד, לכודה בערפל העמום הנגוז ומתפזר, סדרת התצלומים "בית כנסת" ניצבת בין העבר להווה, בין התרבות היהודית המסורתית לעולם האמנות העכשווית, בין האור לחומר.

Powered by POENTA - leading e-business solutions    All Rights Reserved to The Adi Foundation    Copyright © 2006