אודות עדי ז'ל
 
הרשמה לתחרות
 
קרן עדי
 
פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב
 
תערוכות
 
פרסומים
 
פרוייקטים נוספים
 
צור קשר
 
חדשות
 
עמוד הבית    English
 
דינה שחר
פרטים על היצירה

שם היצירה: חופה
שנת היצירה: 2003
מימדים: שלוש הדפסות, 5X100X100 ס"מ כל אחת
הדפסה דיגיטלית על בד, ספר הסבר

הצהרת האמן

אבא ואמא הלכו, באותו לילה, לקולנוע אדיסון הסמוך לביתנו, והוא נשאר בבית אתנו, עם הילדים...גבריאל יונתן לוריא ישב ועיין בספר צרפתי. כשניגשתי אליו קם ממקומו, לקחני בזרועותיו ויצא יחד אתי החוצה, אל הלילה. פגישה ראשונה זו עם שמי הלילה הלמתני בחרדה עמומה. ראיתי את השמים והנה הם פתאום שחורים ובהם נקודות אור רחוקות קטנות. "אלה הם הכוכבים", אמר לי גבריאל, והוסיף: "צבא השמים"...הויית חומת העיר העתיקה וההרים סביב, הר הזיתים והר הצופים השרויים בחשיכה, היתה נוכחת ועוצרת נשימה בכובד מהות עתיקת נשימה, איומה במימדיה שהם מעבר למידת האדם, בנצחיה שהם מעבר לנצח האדם ובאדישותה לאדם הקטן הרוחש על גבה...
דוד שחר, קיץ בדרך הנביאים (ירושלים 1996 [נדפס לראשונה בשנת 1969])

"ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ, ויהי כן. ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים. ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ, ולמשול ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החושך, וירא אלהים כי טוב" (בראשית א, יד-יח). ומפרש רש"י: "המאורות הגדולים – שווים נבראו, ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה: אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. ואת הכוכבים – על ידי שמיעט את הלבנה הרבה צבאיה להפיס דעתה". ההוויה הלילית, כפי שהיא מתוארת בסיפור המקראי, הולכת ונעלמת באזורים רבים ברחבי העולם. הלבנה בשמי העיר המודרנית שורה בבדידות, נטולת כוכבים שיפיסו את דעתה. עוצמת התאורה המלאכותית יוצרת הילה חזקה הצובעת את השמים בגוון כתום עכור וממסכת ומעלימה את הכוכבים. השימוש בגופי תאורה ה"משליכים" אור רב ומיותר כלפי מעלה, וכן מציאותם של אזורים גדולים המוצפים בתאורה מוגזמת, יוצרים את התופעה המכונה בשם "תאורה מזהמת" (Light Pollution). המציאות בעיר המודרנית גוזלת את אותן חוויות עמוקות ומיוחדות המתקיימות רק עם רדת החשיכה, ויתרה מזאת, היא כמעט שוברת את תחושת המחזוריות ויוצרת מעין אור יום מלאכותי מסוג חדש. האדם אינם מזהם אפוא רק את סביבתו הפיזית המוחשית, אלא גם את אותו עולם המצוי שנות אור מאתנו ונגלה לנו למראית עין בלבד. מעבר לפן החווייתי, לכוכבים נודע תפקיד מעשי חשוב באורח החיים היהודי. זמן הדלקת נרות שבת וזמן קריאת שמע של ערבית נקבעים על פיהם: "זמן קריאת שמע של תפילת ערבית הוא משנראין שלושה כוכבים קטנים, וביום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו" (קיצור שולחן ערוך, דיני קריאת שמע). גם בבניית סכך הסוכה יש להתחשב בכוכבים: "ולכתחילה צריכה שיהא אויר קצת בין הסכך כדי שייראו הכוכבים" (שם, דיני סוכה). וברובד הסמלי – "נוהגין לעשות החופה תחת השמים לסימן ברכה, כה יהיה זרעך ככוכבי השמים" (שם, דיני החופה). פרוייקט "החופה" הוא מיצב זמני המיועד להצבה בערים: בכיכר, בגן הציבורי או במדרחוב. מטרתו להפנות את המבט כלפי מעלה, כמו להוות תזכורת לאותה הוויה הפרושה מעל ראשינו. בתקרת החופה קבוע פתח הממסגר פלח מן השמים. לצדו ישנו מסך המקרין בשידור חי שמים וכוכבים, כפי שהם נגלים באותה שעה באזור אחר בארץ, למשל באזור מדברי. הנכנסים תחת ה"חופה" בשעות החשיכה מוזמנים לבחון את "איכותם" של שמי העיר הגדולה ולעמת אותם עם שמים באזור הנטול "תאורה מזהמת". בעקיפין יעורר אולי הפרוייקט את המודעות לקיומה של "תאורה מזהמת" שכזו. הבנה של גורמי התופעה בקרב מהנדסי ערים, רשויות מוניציפאליות והציבור הרחב עשויה להפחית את מימדיה.

 

 

Powered by POENTA - leading e-business solutions    All Rights Reserved to The Adi Foundation    Copyright © 2006