אודות עדי ז'ל
 
הרשמה לתחרות
 
קרן עדי
 
פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב
 
תערוכות
 
פרסומים
 
פרוייקטים נוספים
 
צור קשר
 
חדשות
 
עמוד הבית    English
 
תמר עקוב וגלית שבו
פרטים על היצירה

שם היצירה: כיור/אגן רחצה
שנת היצירה: 2003
מימדים: 35*10 ס"מ, הבסיס 120 * 120 ס"מ
ברזל ופלסטיק

הצהרת האמן

הירח הוא חומר, מסה של אדמה הקיימת לגבינו בשל אור השמש המאיר אותה. בכל המצבים שבו הירח נתון – מלא, חלקי ואף מכוסה מעמנו – הוא משקף את האור. גם כשהירח איננו נראה לעין, המסה שלו נשארת בתודעתנו. הרעיונות המרכזיים ביהדות קשורים זה בזה ומעוגנים בזמן. החוקים והמנהגים נשמרים בעזרת הגדרה וחלוקה ברורה של השנה, החודש, השבוע, היום וכיוצא באלה. זמנן של הרבה ממצוות היהדות קבוע במהלך היום; החגים חלים בימים מסוימים, בתאריכים קבועים בשנה, במחזוריות של אכילה וצום, גאות ושפל, קודש וחול, חיים ומוות. ספירת השנים העברית איננה מכירה "לפני" או "אחרי". המאורע המכונן את תחילתה הוא מאורע אוניברסאלי, בריאת העולם, וכפי שראשיתו ב"חושך על פני תהום", שלאחריו נברא האור, כך גם נקבעת תחילתו של יום עם שקיעת החמה וזריחתו של הירח. מאחר שהשנה העברית נסמכת על מחזוריות תנועתו של הירח, ישנה חשיבות רבה לראש החודש, נקודת זמן המציינת התחלה והתחדשות. תנועת הירח משפיעה גם על הגאות והשפל, מחזוריות עלייתם וירידתם של פני המים. המסה וכח המשיכה שלה יוצרות מעגל נוסף, עולה ויורד, מציף ונסוג. מחשבות אלו גרמו לנו לבחור ביצירתנו את הכיור / אגן מים: החיבור בין מצב מלא וריק, נגלה ומכוסה. המים כמקור טהרה וחיים חברו לירח המסמל התחדשות ומחזוריות. הכיור / האגן נפער כמכתש במשטח האופקי. הוא מחולק לדופן קמורה הנמצאת מעל לפני המים, דופן שהיא כמעט כמו שפת אגם, ולתחתית הכיור, שאף היא קמורה. המים נקווים אל מקום המפגש בין שני החלקים, אל קו התפר שביניהם, ודרכו הם מתנקזים. חריץ הניקוז הוא גם קפל קרקע היונק את המים. במצב של מלאוּת יציפו המים את התחתית הקעורה ויותירו רק את חרמש הירח (את הדופן) כשהוא חשוף. ככל שהמים יעלו, תלך הדופן ותתכסה, כשם שהירח הולך ומתמעט לקראת סיום החודש. כאשר המים יתנקזו החוצה, יוולד הירח מחדש במילואו.

 

 

Powered by POENTA - leading e-business solutions    All Rights Reserved to The Adi Foundation    Copyright © 2006