ביצירה "תווך" אנו מבקשים לחקור מספר נושאים הנוגעים לביטויים שונים של אור וחומר, ולשם כך אנו פונים אל הצילום, שהוא הצומת בין השניים, צומת המאחד את שתי המהויות לכלל דמות אחת. ניתן אף למצוא הקבלות בין הצילום לבין היהדות, המבקשת באמצעות מצוותיה לאחד בין הרוחני לארצי. עבודתנו היא טריפטיכון של צילומים שהם חלק מפרויקט גדול יותר, החוקר את מערכת הקשרים הפנימית שבין ארץ-ישראל, הישראליות והדת היהודית. דבר זה נעשה בעזרת הדימוי הבודד ובעזרת יצירת מיחבר, המסייע להעביר את התמונה הכוללת ואת הרעיון הניצב מאחוריה. השילוב בין הקשת, הכבשים וספר הקודש, מייצג שלושה פנים של התרבות היהודית ומציע קריאות רבות וקשרים פנימיים שונים. כל אחד מן הצילומים צולם בתנאי תאורה שונים, דבר המאפשר אופני שימוש מגוונים בשפת הצילום. הקשת מייצגת את הרוח, התופעה הטבעית שבה נפגשים אור וחומר ויוצרים את האפקט המדהים של הספקטרום האלקטרומגנטי, על שלל גווניו. הקשת אף מסמלת את הקשר שבין אלהים לבין "כל נפש חיה...אשר על הארץ" (בראשית ט, טז). ספר הקודש והמילה הכתובה הם סמלים למחשבה האנושית.במסורת היהודית נחשב הספר כמקור לאור הפנימי, אור הממשיך להקרין גם כשאין מי שקורא בו. הספר המוצג כאן הוא מסכת זבחים מן התלמוד הבבלי.תחת אור מלאכותי מצטופפות הכבשים. בסביבתן התעשייתית האומללה יכולות הן להתפרש ביצירה זו הן כמסמנות את העם היהודי שהלך, כטענת אחדים, "כצאן לטבח", והן כקרבן ההופך בזמן שריפתו מחומר לרוח.
|